מי אני?

          תארו לכם בחורה בת 20, נאבקת עם שלושה גברים ערב אחד באמצע רחוב במדינת פרו. 

          תארו לכם אותה בועטת ומתנגדת, ואחד עומד מאחוריה חונק אותה עד שכמעט ונגמר לה 

          האוויר. תארו לכם שזה קורה בכניסה למלון הקטן שבו התאכסנה עם חברתה. חברה ששוכבת

          עכשיו על הרצפה. תארו לכם שהעובדת של המלון פתחה את דלת השער, כי שתי הבחורות

          עוד הספיקו לצלצל לפני שהותקפו. והעובדת עומדת מסתכלת בדממה ובפחד.

          תארו לכם את אותה בחורה נזרקת לבסוף על הרצפה, כשהפאוץ' מתחת למכנסיה נקרע

          ממנה. והם בורחים. אותה בחורה קמה לעמוד, רואה את חברתה שכובה. החברה מזיזה רגל.

          הבחורה מבינה שהיא בחיים ובכוחותיה המעטים שנשארו מקימה אותה בבת אחת.

          לסיפור יש עוד הרבה פרטים, וסוף די טוב. 

          הבחורה הזאת זו אני.

          שלום שמי דפנה,

          אני קרימינולוגית מטפלת באמנות, בעלת קליניקה פרטית בצור יגאל. אני נשואה ואימא לשני 

         ילדים מקסימים.

עוד מילדותי הסתקרנתי לגבי אנשים. מה הם מרגישים? מה מניע אותם? אהבתי להתבונן על אנשים שעוברים לידי ולנסות לנחש מי הם. חקירת נפש האדם קיבלה אצלי דגש חזק בטיול אחרי הצבא, לאחר אירוע השוד האלים שעברתי בעיר ארקיפה, פרו. 

מאז עלו לי שאלות רבות- למה? למה זה קרה לי? למה הם עשו לי את זה? מהו רוע? איך מתמודדים עם תחושות קורבנות? הרגשתי שדפנה שיצאה לטיול הגדול, להרפתקאת חייה, נשארה שם שכובה על המדרכה, ואני חזרתי מישהי אחרת. לקח לי הרבה שנים כדי לתת משמעויות לדברים, ולייצר לעצמי סדר. כי אני מאמינה בסדר ובסיבות, ופחות באקראיות של דברים.

מאז השקעתי את רוב חיי להבנת אותו אירוע. למה הם חנקו אותי? הרי הם יכלו לכייס אותי באותה מידה. האם יש בחירה אמיתית? מהי בחירה?

מספר שנים אחרי כבר למדתי תואר MA בקרימינולוגיה, עשיתי עבודת תזה שעוסקת ברצח בתוך המשפחה. עבדתי במחקר אקדמי ולימדתי בנושאי אלימות ומניעת פשיעה. בהמשך כשרציתי לעבוד יותר בשטח הלכתי ללמודי טיפול בהבעה ויצירה ועבדתי ב12 שנים האחרונות עם אוכלוסיות שונות במצבי משבר ומצוקה. עבדתי במגוון מסגרות- החל מגנים, בתי ספר, מרכזי טיפול וכלה במסגרות לילדים בסיכון, הוסטל לגברים אלימים ובתי כלא.

 

בשנים האחרונות אני עובדת עם אוכלוסיות נורמטיביות ולוקחת איתי את כל הכלים שקיבלתי לאורך השנים. האמנות והיצירה הפכו לחלק חשוב בחיי, והיום אני נותנת להם דגש רב בעשיה הטיפולית. האמנות עוזרת לנו לגעת במקומות פרה-מילוליים, עמוקים בתוכנו שלא תמיד אנחנו יודעים לבטא אותן במילים. האמנות מאפשרת לנו להתחבר לאותנטיות שבנו, למי שאנחנו באמת.

לאחרונה פתחתי קליניקה, מרחב של שיתוף ויצירה, מקום קסום.

אני מקבלת לטיפול מבוגרים, בני נוער וילדים. כשאני עובדת עם ילדים אני מקיימת גם הדרכות הורים, מתוך תפישה שההורים הם שותפים לתהליך.

אני מאמינה שביטוי עצמי אותנטי בדרכים שונות, במרחב שהוא בטוח ומכיל (המרחב הטיפולי) מאפשר ריפוי ושחרור של כאבים ומציאת כוחות פנימיים להתמודדות עם משברים.

         בשנים האחרונות הוספתי לארגז הכלים שלי שיטות טיפול נוספות כדי לתת מענה יותר מדויק

          עבור כל מטופל. ואני מוצאת שלפעמים זה עוזר לי יותר לדייק את התהליך הטיפולי. 
 

        כל נפש היא שונה וזקוקה למשהו אחר. צריך להתבונן בשקט ללא רעשים ולאפשר לה. שם יבוא

        הריפוי..

 

052-2211824

כל התנאים שמורים לדפנה שפון אברהם 2018